השיטה הרציונלית : הארי פוטר (2) ומשחקי הפרופסור

תקציר:
"חיילי, אני לא עומד לשקר לכם, המצב שלנו בכי-רע. צבא דרקון מעולם לא הפסיד בקרב. האמת היא, שרובכם כנראה הולכים למות. והשורדים יקנאו במתים. אבל אנחנו חייבים לנצח. אנחנו חייבים לנצח כדי שיום אחד, הילדים שלנו יוכלו לטעום שוב את טעם השוקולד. הכל מונח על הכף. פשוטו כמשמעו. אם נפסיד, כל היקום פשוט ייכבה כמו נורה שנשרפת. ועכשיו אני מבין שרובכם לא יודעים מה זו נורה. ובכן, תמסכו עליי, זה רע. אבל אם אנחנו חייבים למות, נמות תוך כדי לחימה, כמו גיבורים , כדי שכאשר החשכה תסגור עלינו, נוכל לחשוב לעצמנו, לפחות נהנינו. אתם פוחדים למות? אני יודע שאני פוחד. אני מרגיש את צמרמורות הפחד הקרות כאילו מישהו מכניס לי גלידה לחולצה. אבל אני יודע... שההיסטוריה צופה בנו. היא צפתה בנו כשלבשנו את המדים שלנו. היא בטח צילמה תמונות. וההיסטוריה, חיילי, נכתבת על ידי המנצחים. אם ננצח, נוכל לכתוב את ההיסטוריה שלנו... האם לא שווה למות לשם כך? לא, אל תענו על זה. יש דברים שמוטב לא לדעת... התלמידים בצבאות האחרים ... הם בדיוק כמונו. הם לא רוצים למות. הם נלחמים כדי להגן אחד על השני, על החברים היחידים שנותרו להם. הם נלחמים מפני שהם יודעים שיש להם משפחות שיתגעגעו אליהם. יכול להיות שהם אפילו נלחמים כדי להציל את העולם. אבל יש לנו סיבה טובה יותר להילחם. אנחנו נלחמים מפני שאנחנו אוהבים להילחם. אנחנו נלחמים מפני שאנחנו כאוס. בקרוב הקרב האחרון יחל, אז תנו לי לומר זאת עכשיו, מכיוון שלא תהיה לי הזדמנות אחר כך, שהיה זה כבוד להיות המפקד שלכם, אם כי רק לזמן קצר. תודה לכם, תודה לכולכם. וזכרו, המטרה שלכם אינה רק להביס את האויב , אלא לגרום לא לפחד" - מתוך הכריכה האחורית

עותקים